המרכיב הסודי: מה הקשר בין הנקה למחלת הצליאק?

הנקה מסייעת בתחומים רבים להתפתחות התינוק. לאחרונה נמצא כי קיים גם קשר הדוק בין הנקה לבין מניעת מחלת הצליאק בקרב ילדים. במידה והמחקרים נכונים, תהיה זו פריצת דרך משמעותית, עם הידיעה כי בזכות הנקה פשוטה ונוחה יכולה גם להמנע מחלה כל כך לא נוחה ומכאיבה. אז מה באמת אומרים המחקרים והאם יש קשר בין השניים?

הנקה מונעת
בבריטניה נערך לא מכבר מחקר שבדק את השפעות חלב אם מפני הסיכוי לחלות במחלת הצליאק. הנחת היסוד במחקר היתה כי חלב אם מקטין את התגובה של מערכת החיסון לגלוטן, אותו מרכיב שחולי הצליאק אלרגיים אליו. בישראל ישנם כמה עשרות אלפים החולים במחלה אפילו לא יודעים על כך. יכול להיות שלו ינקו בצעירותם היו פני הדברים שונים?

צליאק היא מחלה הנגרמת מרגישות לסוג החלבון המצוי בחיטה. אכילת מאכלים המכילים גלוטן, אותו החלבון, גורמת לאנמיה, לעייפות מוגברת, חוסר תיאבון וכאבי בטן עזים. המחלה היא גנטית, עלולה לפרות בכל גיל והיא כרונית, כלומר אין לה מרפא.

כל זאת עד למחקרים.

מחקרים מוכיחים: חלב אם מפחית את הסיכון לצליאק
מחקר מקיף באנגליה בדק מחקרים קודמים שנעשו בנושא הקשר בין הנקה והפחתת הסיכוי לחלות בצליאק.החורים, מאוניברסיטת מנצ'סטר, בדקו מחקרים קודמים שהתבצעו על יותר מארבעת אלפים ילדים. מהסקירה עלה כי אצל תינוקות שהמשיכו לינוק גם אחרי שהחלו לאכול מזונות מוצקים שמכילים גלוטן, קטן הסיכון לחלות בצליאק ביותר מחמישים אחוזים. המחקר לא העלה תשובה ברורה מדוע חלב אם מגן על התינוקות מפי מחלת הצליאק אולם ההשערה היא כי חלב אם מחזק את המערכת החיסונית ומכאן גם את תגובתה לגלוטן המצוי במוצרי חיטה.

עוד העלו המחקרים כי אם מוסיפים לתפריטו של תינוק יונק גלוטן, הסיכון להתפתחות צליאק פוחת. הממצאים העלו כי יש לבצע את החשיפה כבר בגילאי ארבעה חודשים עד ששה.המחקר נעשה על תינוקות שיש להם נטייה גנטית למחלת הצליאק באמצעות חשיפה לכמויות קטנות של גלוטן בתקופת ההנקה. הממצאים מיותר מעשרה מחקרים, העלו כי אם התינוק יונק בזמן בו הוא נחשף לראשונה לגלוטן, פוחת הסיכוי לחלות בצליאק בחמישים אחוזים.

הנושא המעניין סוחף חוקרים ברחבי העולם, מאחר ולמרות התוצאות המרשימות, אף מחקר לא הצליח לשים במדויק את האצבע על המרכיב ה"סודי" המצוי בחלב אם, אשר מסייע למניעת המחלה או להפחתת הסיכון ללקות בה.

ומה הקשר לבמבה?
המסקנה העיקרית המתקבלת המחקרים הרבים היא כי עיתוי החשיפה לגלוטן הוא קריטי. כלומר, אם אתם חושפים את התינוק למוצרים המכילים גלוטן, כדאי מאד שהדבר ייעשה בתקופה שבין גיל ארבעה לששה חודשים ובזמן שהתינוק עדיין יונק. כלומר, בניגוד להמלצות רבות, בקרב תינוקות שיש להם סיכוי, לפחות גנטי, ללקות בצליאק, מעודדים חשיפה לגלוטן בשלב מוקדם ככל האפשר. אפשר להשוות את המסקנות הללו לתוצאות מחקר לרגישות או אלרגיה לבוטנים שבארץ היא פחותה במידה ניכרת מאשר במדינות אחרות. בארצות הברית למשל, מדינה יצרנית וצרכנית בוטנים במידה ניכרת, קיים אחוז גבוה מאד של ילדים ומבוגרים שיש להם רגישות גבוהה ביותר לבוטנים ואפילו ברמות מסכנות חיים. ומדוע בארץ אין הדבר כך? הסוד נעוץ בחטיף הישראלי שכל פעוט נחשף אליו- במבה. חטיף צהבהב זה העשוי מקליפות וחלקי בוטנים ניתן לפעוטות מגיל צעיר מאד, ובעוד יונקים, הוא רק, אכיל ואינו גורם לחנק כמו הבוטנים הקשים. לעומת התינוקות הישראליים המתוודעים לבמבה בגיל צעיר, במדינות אחרות אין גישה לבוטנים בשלל חשש לחנק. התוצאה- ילד שנחשף לבוטנים בגיל מתקדם ולאחר שכבר אינו יונק, יכול לפתח אלרגיה לבוטן, בעוד שילד ישראלי שניזון על במבה בעודו יונק פיתח עמידות לאלרגנים המצויים בבוטנים. לכן, החשיפה לגלוטן בגיל צעיר היא אקוטית וניתן לעשות זאת באמצעות פירורי לחם רכים וקטנים, ביסקוויטים רכים וכדומה.

לסיכום, ככל הנראה יש בחלב אם את המרכיבים המסייעים למעיים של התינוק להיות מוגנים ומחוסנים מפני הגלוטן ולכן, מאחר וצליאק היא מחלה אוטואימונית בה תוקפת מערכת החיסון את המעיים, חלב האם מספק את ההגנה הנדרשת ואת ההתמודדות עם המחלה, או סממניה.