דכאון לאחר לידה הוא תחום מוכר וותיק. הלחצים העומדים בפני נאם, האחריות החדשה עימה עליה להתמודד והשינויים ההורמונליים, יכולים לגרום להתפתחות דכאון לאחר לידה. בעבר עלתה הסברה כי הנקה תורמת להתפתחות דיכאון לאחר לידה. האמנם?
מיניקה ובוכה?
דווקא ההשערה כי הורמונים המתפתחים בהנקה ומעוררים את הסימפטומים הדכאוניים הופרכה לפני שנים רבות למדי. היום דווקא עוסק המחקר בשאלה הפוכה- האם הנקה גורמת להגנה מפני דכאון זה?
המחקרים לא מאששים את ההשערה הזו אולם גם לא מפריכים אותה. חלק מהמחקרים מצאו קשר סטטיסטי ולא נסיבתי בין הימנעות מהנקה לבין דכאון לאחר לידה. כשבודקים את תקפת ההנקה בקרב נשים שסבלו מדיכאון לאחר לידה, נמצא כי הן הפסיקו להניק מוקדם יותר מנשים שלא סבלו מהתופעה. הסיבה המשוערת להפסקת ההנקה היא הנשים בדיכאון חוו חוסר בטחון, התקשו להתמודד עם קשיים בהנקה שגרמו להם פשוט לבחור להפסיק להניק וסבלו מדימוי עצמי נמוך שלא אפשר להן להתמודד עם ההנקה או להעריך את החלקים החיוביים והמקרבים הקיימים בה.
השאלה הנבדקת לאחר ממצאים אלו היא האם מומלץ לנשים החוות דיכאון לאחר לידה להמשיך ולהניק. החשש הוא כי מספיק שיהיה קושי אחד בהנקה ומצבה יוחמר, ומנגד עולה השאלה אם דווקא מומלץ לעודד הנקה דווקא בקרב נשים אלו?
אין תשובה חד משמעית לשאלות אלו מאחר וחוויית ההנקה נתפסת באופן שונה אצל כל אחת. אצל חלק מהנשים מדובר בחוויה מעצימה ומהנה שיכולה לתרום לבטחונן העצמי, לחזק אותן ולסלק את צללי הדיכאון ממנו הן סובלות. אצל אחרות, אשר מצבן כה שברירי, מספיק וייתקלו בקושי אחד בהנקה ומצבן העדין יוחמר עוד יותר, כשהן יקשרו את קשיי ההנקה עם כישלונן כנשים וכאמהות. יחד עם זאת, לעתים יעוץ ומפגש אחד או שניים עם דולה או יועצת הנקה דווקא יכולים לשנות את פני הדברים לגמרי והאם תקבל כלים להנקה קלה יותר, מהנה יותר ומקרבת יותר שעשויה גם לסייע לה ביציאה מהמצב הדיכאוני או המדוכדך בו היא שרויה.
חשוב להדגיש כי במצבים של דכאון לאחר לידה בו מקבלת האם גם תרופות נגד דכאון, חשוב ורצוי בכל מקרה להיוועץ עם הרופא המטפל ולוודא כי ניתן להמשיך להניק למרות נטילת התרופות.
החלטות הרות גורל
לסיכומו של דבר, ומאחר ואין קשר מוכח מובהק בין הנקה ודיכאון לאחר לידה, ההחלטה אם להניק או לא, צריכה לבוא אחרי מחשבה עמוקה וממושכת של האם, יחד עם בן זוגה או דמות קרובה אחרת. המטרה הראשונית היא לחזק את האם ולכן, גם אם הנקה שכל כך חשובה בכל כך הרבה מובנים לתינוק ולאמו, גורמת לאפקט הפוך, יש לשקול ויתור עליה, ומציאת תחליף הזנה אחר, למשל שאיבת חלב. יש לקחת בחשבון כי על האם להתחזק ולצאת מהמצב הדיכאוני כמה שיותר מהר, לעתים בסיוע תרופתי או פסיכולוגי, כדי שתוכל לתת את כל כולה לתינוקה, להתחזק עבורו ועבור עצמה ולמצוא את האנרגיות הנדרשות לטיפול בו, עם או בלי הנקה.
חשוב לציין כי עדיין לא נמצא מחקר חד משמעי שמאשש או מפרך את הקשר הישיר בין הנקה לדיכאון לאחר לידה, מלבד ההקשרים הסטטיסטיים ולאו דווקא הנסיבתיים. אין אף מחקר שבדק את חוויית ההנקה עצמה.
