דכאון לאחר לידה: השד שלא מדברים עליו

זהו נושא שכמעט ולא מדברים עליו. יותר נכון, לא העזנו לדבר עליו עד לא מזמן. ככל שהרשתות החברתיות חודרות לחיינו, אנחנו מגלות יותר ויותר סיפורים על דכאון לאחר לידה. גם אני לא העזתי לדבר על החוויה שעברתי בחודשים הראשונים לחייה של בתי היקרה. חודשים שאני יכולה רק להגדיר כניגוד אחד גדול בין התאהבות ענקית לתחושה שהכל נגמר.

במהלך חופשת הלידה אנחנו עסוקות בכל כך הרבה נושאים. משקל התינוקת, חלב אם או אולי תחליף, התמודדות עם שינויים גדולים שמתקיימים בתוכנו, פיזית ונפשית, אורח חיים חדש לגמרי, כזה שלא הכרנו בעבר. מתוך הבלבול הגדול הזה נולד הדכאון, שאין להסביר מדוע הוא דופק בדלתות מסוימות אצל אימהות מסוימות.

אני לא הבנתי שאני סובלת מדכאון לאחר לידה. לא במהלך חופשת הלידה, לא אחריה. למעשה לקח לי שלוש שנים שלמות להבין מה עברתי באותה תקופה, שנצבעה בו בזמן בורוד ובשחור.

הניגוד העצום של חופשת הלידה
החיים מיד לאחר הלידה מוזרים במיוחד. כשילדתי את הבת שלי הרגשתי רגועה, מאוהבת, מלאה בה. היא הייתה כל עולמי, בכל שעה ביום. הייתי מביטה בה ולא מאמינה שהיא שלי. ולצד ההתאהבות הגדולה הזו הגיעו דברים שלא הכרתי בעבר. תחושות קשות שהכל בעצם הסתיים, שהחיים שלי כבר לא יהיו מה שהם היו. התעסקתי בסוגיות כמו חלב אם דליל וחיתולים לא נוחים, אבל לא דיברתי.

הסתגרתי בעצמי יחד איתה ולא הבנתי מה קורה לי. איך אני לא רוצה לדבר, ולא רוצה לעשות, ולא יכולה להביא את עצמי לחיות מחוץ לארבע הקירות של הסלון שבו התנהלנו במהלך חופשת הלידה.

זהו ניגוד עצום שגורם לבלבול ענק בקרב לא מעט נשים ומכאן נוצר דכאון אמיתי. הרגשתי עצבות שלא ידעתי מאיפה היא באה, לצד התאהבות חיובית לכל הדעות ביצור קטן שעכשיו הוא שלי. הרגשתי שהחיים שלי הם כבר לא שלי ואיבדתי תקווה שמשהו בהם יהיה טוב, חוץ ממנה.

הניגודיות הזו השפיעה על כל מה שקרה מסביב. על חברויות, על התנהלות מול בן הזוג, על הלילות שלי, על הימים, על המשפחה שמסביב. ועליי. כי לא הכרתי את עצמי.

היום כבר אפשר וצריך לדבר על זה
היום אני מבינה עד כמה הייתי בתוך כלוב. אם לו רק הייתי מדברת אז על התחושות האלו של הבדידות התהומית, של איבוד עצמך בתוך המצב החדש, של התאהבות מצד אחד ומצד שני דכאון ועצבות שאין לי דרך לתאר אותם, אם לו רק הייתי מבטאת את כל אלו, הייתי בודאי חווה משהו אחר לגמרי.

היום אנחנו כבר מדברות על זה. וחשוב שנדבר ולא נפסיק. דכאון לאחר לידה היא תופעה מוכרת, נחקרת, מובנת לחלוטין שאפשר לטפל בה. לפעמים במסגרת טיפולית לכל דבר, לפעמים רק צריך לדבר, להציף, להבין מה אנחנו עוברות. פשוט לשתף.

השארת תגובה